|
|
|
|
|
|
תכניות שהסתיימו
שיתוף בין סח'נין למשגב, מסמך העקרונות להפעלתו מחדש
כשנה לאחר אירועי אוקטובר החל מהלך אמיץ של שני ראשי הרשויות המרכזיות באזור – ראש עיריית סח'נין דאז מוסטפא אבו-ריא וראש המועצה האזורית משגב אז והיום ארז קרייזלר, על מנת להתעלות מעל משקעי והשלכות אותם אירועים. שני האישים זיהו בצורה ברורה, שרק תהליך של איתור אינטרסים וממשקים משותפים בין האוכלוסייה הערבית והאוכלוסייה היהודית באזור ומימושם תעניק תקווה לעתיד. תהליך זה תורגם מיד לשפת המעשים: הקמת אזור תעסוקה אזורי משותף למשגב וליישובי בקעת סח'נין, תוך הגעה להבנות מתבקשות בנושאים משניים, שהיוו חלק אינטגראלי בהתוויית אזור התעסוקה. אלה זוהו כגבולות היישוב אשבל, כביש עוקף 805, והרחבת גבולות השיפוט של סח'נין. תהליך זה שהתנהל תחילה עם הרבה תקוות ורצון טוב של כל השותפים, נתקע ויצר רגרסיה משמעותית ביחסי האמון בין הצדדים, שבחרו – כל אחד ממניעיו הוא – לסגת מהבנות הבסיס ולהתחפר בעמדות חדשות ולהעדיף להעביר את ההכרעות לגורמים חיצוניים לאזור. בשלב זה החליטו חברי שכנים, שרובם בעלי מקצוע בכירים בתחומי התכנון ובאים מקרב שתי האוכלוסיות היהודית והערבית של האזור, להיכנס לעובי הקורה ולייצר תהליך מקצועי ואובייקטיבי עד כמה שניתן להבנת מהות הבעיות ולהצעת הפתרון המתאים והצודק ביותר.
גישור בין סח'נין למשגב בנושא ועדת הגבולות
העברת ההכרעות לגורמים חיצוניים לאזור שהוזכרה לעיל הובילה להקמת ועדת הגבולות מטעם משרד הפנים לאור בקשתה של עיריית סח'נין להרחיב את תחומם השיפוט שלה בכ-9,000 דונם מתוך שטח הנמצא בתחום השיפוט של המועצה האזורית משגב, אשר התנגדה להיקף הבקשה. גם בתהליך זה עמותת שכנים לקחה חלק. חברי העמותה שמו להם למטרה לאפשר למנהיגים המקומיים להגיע לפשרה בנושא זה ולא להזדקק לפתרון כפוי על-ידי יעדת הגבולות. חברי העמותה אף הופיעו בפני הועדה עם המסר שהחלטות בנושאים כאלה צריכות לצמוח מתוך המקום, בין תושבי ומנהיגי המקום, דרך הידברות אמיתית והבנת הצרכים של כל קהילה, ועליהן לכלול מחויבות לשיתוף פעולה, במיוחד בנושאי תעשיה והגנה על הסביבה. התייחסות העמותה לא דיברה במספרי דונמים, אלא באימוץ כיווני חשיבה אחרים ויצירתיים כדי ליצור פתרונות תכנוניים שיאפשרו פיתוח נכון הן לסח'נין והן לישובים היהודיים שסביבה, תוך הגדלת שיתוף הפעולה ביניהן ושמירה מרבית על האופי הירוק והכפרי של המקום. תפיסת העמותה הייתה שהחלטה כזו או אחרת של ועדת הגבולות של משרד הפנים, תהווה לא נקודת סיום, אלא התחלה של תהליך תכנוני ארוך שהצלחתו תאפשר את חיי השכנות אליהם אנו שואפים.
חקלאות בישובים הערביים בישראל - תמורות חברתיות, כלכלית ונופיות
המחקר התמקד בשני ישובים, סח'נין ותמרה. דרך ארבעה שלבי עבודה, המחקר בוחן את הבעיות של החקלאות ביישובים הערביים, סוקר את מצב הדברים היום, ומציע המלצות לעתיד. שלבי העבודה הם סקירה ספרותית, יציאה ראשונית לשטח, עבודת השדה, ולבסוף סיכום ומסקנות. במחקר השתתפו ארבעה חוקרים: טובי אלפנדרי כחוקר חברתי-כלכלי וראש צוות המחקר, אדר' חנה ליבנה כחוקרת הנוף, נעים דאוד כחוקר הסביבתי, ואדר' עלי אבו סלאח כחוקר פיסי-קרקעי. המחקר הוא חלק מיוזמת "נקודת ח"ן" של יד הנדיב.
תכנון לקראת נוף משותף
פרויקט בן 18 חודש שהחל באוגוסט 2006, ומטרתו תכנון משותף יהודי-ערבי על-ידי צוותי תושבים משני זוגות של קהילות שכנות: תמרה ומצפה-אבי"ב וסח'נין ויובלים. הפרויקט זכה לתמיכת היוזמה לדמוקרטיה וזכויות אדם של האיחוד האירופי וקרן קת'רין איימס, והתבצעה תוך תיאום עם המנהיגות המקומית.
תהליך התכנון כולל מספר שלבים שונים: בתחילה, איתור קבוצה בכל יישוב וגיבושה כקבוצה משימתית; מפגש דו לאומי ע"י סדנא של הנחיית קבוצות דיאלוג בין תרבותי, לזיהוי הצרכים, הפחדים וההתייחסויות השונות של שני הצדדים; בשלב הבא גיבוש קבוצת עבודה דו לאומית משימתית תוך הפעלתה בתהליך תכנון אסטרטגי מובנה; ולבסוף יצירת תכנית משותפת מוסכמת על שני הצדדים מתוך כוונה לממשה בעתיד על-ידי הקבוצה בשיתוף עמותת שכנים. תמונות מהתהליך: תמרה מצפה אבי"ב תמונות מהתהליך: סח'נין יובלים
מפגשי נוער - תושבים צעירים מתמרה ומצפה אבי"ב נפגשו בפעם הראשונה זה עם זה ויצרו יחד, במהלך סדרת מפגשים, יצירות פסיפס המוצגות באופן קבוע במבני ציבור בשני הישובים. תמונות מאחד המפגשים.
רצ"ב הדוח
|
|
|
|
|
|
|
שכנים
- לפתוח משותף בגליל. ת.ד. 61 סח'נין 20137.
טל: 04-6744898 info@neighbors.org.il