עקרונות התכנון האחר המוצע ע"י שכנים לתכנון של היישובים הערבים

1.      יש ליצור מערך ערים קולט, שיחל ויעודד תהליכי הגירה מהכפר הערבי אל העיר הערבית, העיר היהודית או העיר המעורבת.

2.      יעדי הפיתוח צריכים להתאים עצמם לשנים ארוכות, מתוך מתן זמן להבשלת תהליכי הבניה הספונטאניים הרב דוריים של המגורים.

3.      התכנון חייב להתכוונן אל גבולות יישוב אופטימאליים באזור נתון ומוגבל על פי רגישות נופית ומשאבי הטבע אמיתיים,

4.      תהליך התכנון חייב לייצר מערך אורבאני יעיל, בעל תשתיות מודרניות, המצליח לכלכל את עצמו עם מקורות כלכליים עצמיים.

5.      יש להדביק את הפער בתחום שטחי הציבור והשטחים הפתוחים בהתאם לתקנים המקובלים בחברה הישראלית כולה.

6.      תהליך התכנון חייב לקחת בחשבון חשיבה אזורית כוללת, המתייחסת הן לאוכלוסייה היהודית והן לאוכלוסייה הערבית באזור.

7.      מערך היישובים הערביים חייבים להיות חלק מהחשיבה הכלל ארצית בנושא מתקנים ומוסדות ארציים, כמו כל יישוב אחר.

8.      מערך הביצוע חייב לייצר כלים נוספים להסדרת בעלויות על הקרקע ופיתוחה מתוך אינטרס כלל יישובי ולא של חמולות או משפחות.

9.      מערך התכנון חייב לתת כבוד למשאבים לאומיים, מסורת, ודת של האוכלוסייה הערבית וליצור כלים לשימורה, טיפוחה, והפצתה לכל.

10.   יש להשתית את הפיתוח בכפרים הערביים כמו היהודיים על עקרונות הפיתוח ברת הקיימא, תוך שילוב ואיזון בין אינטרסים חברתיים, כלכליים וסביבתיים.

11.   יש לפתוח את שוקי הדיור, הקרקעות והכלכלה לשוק הישראלי הרחב תוך ניצול יתרונות יחסיים של הון אנושי ומשאבים לא מנוצלים כיום.

12.   יש לתכנן את היישובים היהודיים והערביים הנמצאים בשכנות גיאוגרפית באופן שיאפשר שיתוף פעולה ביניהם, תוך שימת לב למרחב שביניהם שבו השוליים של האחד נפגש  לעתים עם החזית של האחר.